Avodah Zarah 17

Kapitel 17

א מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית

1 Das persische Reich herrschte vierunddreißig Jahre während des Bestehens des Tempels, das griechische Reich herrschte hundertundachtzig Jahre während des Bestehens des Tempels, das Haus der Ḥasmonäer herrschte hundertunddrei Jahre während des Bestehens des Tempels und das Haus der Herodianer herrschte hundertunddrei Jahre; von da ab rechne man seit der Zerstörung des Tempels.

ב אלמא מאתן ושית הוו ואת אמרת מאה ושמונים הוו אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו ואמטו להכי לא קא חשיב להו כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל

2 Demnach waren es ja zweihundertundsechs Jahre, und du sagst, es seien hundertundachtzig gewesen!? Vielmehr ist anzunehmen, daß er die sechsundzwanzig Jahre, während welcher sie Jisraél die Treue bewahrt hatten, nicht zu den Jahren zählt, während welcher die ruchlose Regierung sich über Jisraél gestürzt hatte.

ג אמר רב פפא אי טעי האי תנא ולא ידע פרטי כמה הוה לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך (בראשית לא, מא) זה לי עשרים שנה אנכי בביתך

3 R. Papa sagte: Wenn dieser Autor in Zweifel ist und die Zahl der einzelnen Jahre nicht kennt, so frage er einen Schreiber, welches Jahr er jetzt schreibt und füge zwanzig Jahre hinzu, sodann wird er das Gewünschte finden. Als Merkzeichen diene dir [der Schriftvers:] zwanzig Jahre bin ich nun in deinem Hause.

ד אי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה חשיב ונבצר מינייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה

4 Wenn ein Schreiber in Zweifel ist, so frage er den Autor, welches Jahr er zählt, und ziehe zwanzig Jahre ab, sodann wird er das Gewünschte finden. Als Merkzeichen diene dir: der Schreiber kargt und der Autor fügt hinzu.

ה תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן

5 In der Schule Elijahus wurde gelehrt: Sechstausend Jahre wird die Welt bestehen; zweitausend Jahre der Nichtigkeit, zweitausend Jahre der Tora und zweitausend Jahre der messianischen Zeit; wegen unserer zahlreichen Sünden aber sind schon viele von diesen verstrichen. —

ו שני אלפים תורה מאימת אי נימא ממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי

6 Wann beginnen die zweitausend der Tora: wollte man sagen, seit der Gesetzgebung bis jetzt, so sind es ja weniger, und wenn du nachrechnest, so gehören ja auch viele Einzeljahre von diesem Tausend zu jenen zwei Jahrtausenden!? —

ז אלא (בראשית יב, ה) מואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה

7 Vielmehr, seit: und die Seelen, die sie in Ḥaran angeworben hatten, und es ist uns überliefert, daß Abraham dann zweiundfünfzig Jahre alt war.

ח כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין כי מעיינת ביה מהנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין

8 Du hattest vierhundertachtundvierzig Jahre zu wenig, und wenn du die Zeit seit der Anwerbung der Seelen in Haran bis zur Gesetzgebung ausrechnest, so findest du, daß sie vierhundertachtundvierzig Jahre beträgt.

ט אמר רב פפא אי טעי תנא ולא ידע פרטיה כמה הוי לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו ארבעין ותמני ומשכח ליה לחומריה וסימניך

9 R. Papa sagte: Wenn der Autor in Zweifel ist und die Einzeljahre nicht kennt, so frage er einen Schreiber, weiche Jahreszahl er schreibt, und füge achtundvierzig hinzu, sodann findet er das Gewünschte. Als Merkzeichen diene dir [der Schriftvers]

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel